כל הסיבות להתחיל ללכת יחפים

מאת: דודו חקימיאן, מטפל בכיר ביוגה שיקומית

שנות השמונים, נעליים בירושלים קונים ברחוב יפו אצל הפרסי לפחות עד שפתחו את המפעל של גלי באזור התעשיה תלפיות. ואני, שגדלתי בירושלים, הייתי ילד עירוני שנועל זוג אחד של נעלים בחורף וסנדלים תנכיות בקיץ. האמת שמערכת היחסים שלי עם נעלים התחילה ברגל שמאל (אני ימני)  וממש סבלתי מפצעים מוגלתיים  בעור בכפות הרגלים וריח מצחין כשהייתי מוריד נעלים דבר שגרם לי להישאר שעות ארוכות עם נעלים סגורות למעט השעות בהן ישנתי. עד גיל שלוש עשרה כמעט בכל קיץ ההורים שלי היו שולחים אותנו לכמה שבועות לדודה בקיבוץ, לדודה דינה. ההבדל בין החיים בקיבוץ לעיר היו כמו המרחק בין נס של עלית וקפה הפוך, משהו שאין דרך לגשר עליו. היו הרבה דברים שונים ומשונים אבל היה דבר אחד שאתגר אותי ממש. כל הילדים בקיבוץ הולכים יחפים, לא משנה מה מזג אויר או על איזה משטח- אדמה, חצץ, מדרכה, כביש, דשא. הם היו רצים ומשחקים ואני הייתי מגושם ומפוחד ממה שיכנס לי לרגל או מהמגע הבלתי נסבל עם כל מה שהוא לא הרצפה בבית. אחרי החופשה הראשונה הרגשתי שזה פגע לי בסיכויים להשתלב עם ילדי הקבוץ- ממש ככה, לא הרגשתי בנוח, הרבה פעמים ויתרתי על הליכה למקום מסוים כי זה כאב לי בכפות הרגלים. 

אחרי השנה הראשונה הגיע שוב הקיץ אבל הפעם עוד לפני שנסענו לקיבוץ החלטתי שאני מתאמן בללכת יחף.  התחלתי על חצץ, שזה היה הכי כואב ומתסכל, לאט ובהדרגה התאמנתי בהליכה איטית, אחר כך מהירה ואז ריצה. משם עברתי למרקמים אחרים- אדמה, מדרכה, דשא ולאט הביטחון התנועתי שלי השתפר והתחושה של אני “קיבוצניק” לכמה שבועות היתה נהדרת. אני חלק. אני שייך. אני יכול. אבל זה לא עצר שם. החלטתי שאני ממשיך באימון ולהפתעתי התחלתי להנות מהסיפור של להיות יחף. לא רק בבית, זה היה גם כששלחו אותי לקנות מצרכים אצל לוי במכולת או כשירדתי לשחק בגינה מתחת לבניין. האימון הזה היה בכל רגע שהתאפשר, כמובן עד שהגיע הקור הירושלמי שהכריח אותי לנעול נעלים. 

מאז ועד אחרי הצבא מערכת היחסים עם היחפנות הייתה כמו כל זוגיות, עליות וירידות, התקרבנו והתרחקנו בלי שינוי משמעותי. דווקא השנים שאחרי הצבא שהיינו זרוקים על גגות ובבתים בתל אביב ויפו עם כפכפים לא עשו את השינוי, מסתבר בדיעבד שכפכף הוא סוג של נעל ואולי כפות הרגלים מאווררות אבל זה לא אותו דבר. למה? כי אין את המגע עם הקרקע והתחושה של החיבור לאדמה ויותר מזה זה הרגיש לי לא מספיק יציב מבחינה תנועתית. אבל זה היה מאוד שייקי אז המשכתי עד לפני קצת יותר משנה בגיל ארבעים וחמש. 

שמתי לב שכשאני נועל נעלים וכפכפים לשעות ארוכות מתחילים לי כאבים נוראיים בכפות הרגלים. זה יכול להיות התכווצויות, זה יכול להתבטא בפשוט כאב מתמשך שעובר רק אחרי שינה ממושכת והיו לילות שהייתי מתעורר מכאבים בכפות הרגליים. 

כל פעם שנעלתי לשעות ארוכות כאב לי אבל התלות בנעל או בכפכף (גם אם הוא אורטופדי) היתה גדולה. הרגשתי שזה לא משנה מה אני נועל כפות הרגלים שלי נחלשות והכאבים מטפסים לברכיים והגב. 

בשבועות האחרונים אני משתדל ללכת יחף. בהליכה בטבע, לגינה, במרכז העסקים שאני עובד. המצב רוח שלי משתנה, התחושה נהדרת בכפות הרגלים והכי חשוב – לא כואב לי בכלל! אז יש כאלה שמרימים גבה, ויש כאלה ששתיים אבל אני יודע שאני שומר כמה שניתן על ניקיון ושכל מי שזה מפריע לו שיעצום עיניים או שיוריד נעלים! 

מיותר לציין שאין לי כבר יותר מעשרים שנים פצעים או פטריות בכפות הרגלים ושהריח כבר לא מזכיר רפת ולי זה ממש ברור שללכת יחף זו מתנה לכל ילד ומבוגר. 

ואם החלטתם לנעול נעלים לאורך זמן מכל סיבה שהיא אז כדאי שתנעלו “נעלי יחפנים”, יש שוק ענק עם מגוון של דגמים וסוגים. ואם הסיפור שלי לא שכנע אתכם ואתם לא רוצים להיות עדין רום היחפן

אז קבלו מאיתנו 10 סיבות ללכת יותר יחפים

שיפור שיווי משקל: הליכה יחפה מחזקת את השרירים, הגידים והרצועות בכפות הרגליים, הקרסוליים והרגליים התחתונות, ומשפרת את שיווי המשקל.

חוויה וויסות חושי: כשאנחנו יחפים זה מאפשר לכפות הרגליים להרגיש ישירות את המרקמים, הטמפרטורות והמשטחים שמתחת, מה שמספק חוויה חושית עשירה יותר.

מכניקה טבעית של כף הרגל: לעתים קרובות נעליים משנות את התנועה הטבעית ואת המכניקה של כפות הרגליים. הליכה יחפה מעודדת הליכה טבעית יותר, מקדמת תפקוד בריא יותר של כף הרגל.

יציבה ויישור טובים יותר: הליכה יחפה יכולה לעזור להתייצב באופן יעיל ואיכותי יותר מכיוון שהיא מעודדת יציבה טבעית ומערבת את השרירים בכל הגוף.

הפחתת מתח: החיבור הפשוט של כפות הרגלים ללא חציצה מהקרקע עשוי לסייע בהפחתת מתח, שיפור מצב הרוח וקידום תחושת רווחה.

שיפור זרימת הדם: הליכה יחפה מגרה את העצבים בכפות הרגליים, מה שיכול לעזור לשפר את זרימת הדם בכל הגוף.

חיזוק כפות הרגליים והקרסוליים: הליכה יחפה מאתגרת את כפות הרגליים והקרסוליים, מה שהופך אותם לחזקים וגמישים יותר לאורך זמן.

ריפוי פצעים מהיר יותר: הליכה יחפה בחוץ, במיוחד על משטחים טבעיים כמו דשא או חול, עשויה להאיץ את ריפוי הפצעים. פני השטח של עשויים לספק תכונות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות תוך קידום זרימת הדם לאזור.

שיכוך כאבים: הליכה יחפה נקשרה עם רמות כאב מופחתות אצל אנשים עם מצבי כאב כרוניים כגון פיברומיאלגיה ודלקת פרקים.

עלות ונוחות: זה בחינם ונוח! אין צורך בציוד מיוחד או ציוד מיוחד כדי ללכת יחף. 

איך מתחילים?

תרגלו פעילות כמו יוגה או פילאטיס שמכריחה אתכם להיות יחפים או פשוט ללכת בבית למשך מספר דקות כל יום. 

בהמשך נסו ללכת מספר דקות ביום על משטחים מחוץ לבית שהתחושה עבורכם נעימה ולאט הגדילו את זמן ההליכה היחפה וכמובן נסו לחשוף את כפות הרגלים בהדרגתיות למשטחים נוספים.